דלקת האגן

גיניקולוגיה ורפואת נשים זה לא משחק! בחרי נכון –
המרכז לגיניקולוגיה ורפואת נשים!


דלקת האגןרוב המקרים של מחלת דלקת האגן (PID) נגרמים כתוצאה מזיהום מתפשט של הנרתיק או צוואר הרחם. המחלה עשויה להיגרם התוצאה מחיידקים, פטריות או זיהומים טפיליים, אך זיהום בקטריאלי סביר יותר.

זיהומים המועברים במגע מיני (STI) הם סיבה נפוצה לדלקת האגן, אך זיהום עשוי להתרחש לאחר לידה, הפלה, או כתוצאה משימוש בהתקן תוך רחמי (IUD), שהוא סוג של אמצעי מניעה. המחלה עלולה להוביל לסיבוכים, כולל כאבים כרוניים ומתמשכים באגן, הריון חוץ רחמי ועקרות.

זיהומים המועברים במגע מיני (STI) הם סיבה נפוצה ל- PID, אך זיהום יכול להתרחש לאחר לידה, הפלה או הפלה, או כתוצאה משימוש במכשיר תוך רחמי (IUD), שהוא סוג של אמצעי מניעה.

הגורמים לדלקת האגן

ברוב המקרים, המחלה מתרחשת כתוצאה מזיהום שמתחיל בנרתיק ומתפשט לצוואר הרחם, ועשוי לעבור את החצוצרות והשחלות.

לעתים קרובות, יותר מסוג אחד של חיידקים עלול לגרום לזיהום. חיידקים המועברים במגע מיני הם הגורם הנפוץ ביותר לכלמידיה, דלקת האגן, וזיבה.

לידה או הפלה – עלולות להוביל לדלקת האגן, אם חיידקים חודרים לנרתיק. הזיהום עשוי להתפשט בקלות רבה יותר אם צוואר הרחם אינו סגור לחלוטין.

התקן תוך רחמי – סוג של אמצעי מניעה המותקן ברחם, עלול להגביר את הסיכון לזיהום, ולהוביל לדלקת האגן. גם ביופסיה של רירית הרחם, במהלכה נלקח מדגם רקמות לבחינה, נושאת סיכון להתפתחות הדלקת.

דלקת התוספתן – מגבירה את הסיכון לפתח דלקת האגן, אם הזיהום מתפשט מעבר לאגן.

פעילות מינית – נשים פעילות מינית מתחת לגיל 25 עם מספר שותפים מיניים, ללא שימוש באמצעי מניעה, נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת האגן. היא שכיחה יותר בקרב נשים בגילאי 15 עד 29.

אבחון דלקת האגן

הרופא שואל על התסמינים ומבצע בדיקה גינקולוגית. בדיקת אגן מבוצעת כדי לאתר אזורים רכים באיברי האגן.

בדיקת מעבדה – מקלון סטרילי עטוי ספוגית עשוי להיות מוחדר לצוואר הרחם או לשופכה, לבדיקה מיקרוסקופית.

בדיקות דם ושתן – עשויות להתבצע לאיתור זיהומים.

סריקת אולטרסאונד – משמשת כדי לבדוק דלקת בחצוצרות.

לפרוסקופיה – בדיקה המבוצעת באמצעות צינור ארוך ודק אותו מחדיר הרופא דרך דופן הבטן על מנת להציג את האזור, במידת הצורך, ניתן לקחת דגימת רקמה לבדיקה דרך הלפרוסקופ.

טיפול בדלקת האגן

הרופא רושם אנטיביוטיקה לטיפול במחלה. ברוב המקרים, לפחות שני סוגי אנטיביוטיקה משמשים לטיפול נגד סוגי חיידקים רבים. יש לקחת את סבב האנטיביוטיקה במלואו, גם אם התסמינים נעלמים, על מנת לוודא שהזיהום נרפא במלואו.

הרופא צריך לעקוב אחר התקדמות הטיפול בתוך שלושה ימים מתחילתו, כדי לוודא שהאנטיביוטיקה עובדת. מטופלות עם תסמינים חמורים ביותר נשארות בבית החולים ומקבלות את האנטיביוטיקה בצורה תוך ורידית.

ניתוחעשוי להיות נחוץ אם קיימת הצטלקות על החצוצרות או אם המורסה זקוקה לניקוז. הניתוח עשוי להיות כרוך בהסרת אחת או שתי החצוצרות, למרות שהרופאים נוטים שלא לנקוט בצעד זה על מנת שלא לסכל את סיכויי האישה להרות באופן טבעי. יש להימנע מקיום יחסי מין עד לסיום הטיפול.

אם בן הזוג אובחן עם מחלת מין, עליו לקבל טיפול, שכן קיים סיכון רציני להישנות הזיהום, אם אינו מטופל.

מניעת דלקת האגן

יתכן שלא ניתן יהיה למנוע את המחלה, שכן לא תמיד היא נגרמת כתוצאה ממחלת מין. לעתים, חיידקים נורמאליים בנרתיק עשויים לעבור עד אברי הרבייה ולגרום לדלקת. אך ניתן להפחית את הסיכון לדלקת האגן באמצעות הימנעות מחומרי שטיפה לנרתיק.

צעד מניעה נוסף הוא הקפדה על קיום יחסי מין תוך הקפדה על הצעדים הבאים, להגנה מפני העברת זיהומים.

שימוש בקונדומים – זוהי השיטה הטובה ביותר למניעת מחלות מין המועברות במגע מיני.

בדיקות למחלות מין – כשמקיימים יחסי מין עם אנשים שאינם מוכרים, מומלץ לוודא שהם עברו בדיקות למחלות מין.

מונוגמיה – קיום יחסי מין עם בן זוג אחד עשוי להפחית את הסיכון למחלות מין. הסיכון למחלות אלו גובר כשמקיימים יחסי מין עם אנשים רבים.

הימנעות מחומרי שטיפה לנרתיק – החומרים במוצרים אלו מסירים חלק מהחיידקים הרגילים בנרתיק המגנים מפני זיהום. חומרי שטיפה עשויים אף להגביר את הסיכון לדלקת האגן באמצעות סיוע לחיידקים לעבור לאזורים אחרים, כגון הרחם, השחלות והחצוצרות.

דלקת חצוצרות
המרכז לגיניקולוגיה ורפואת נשים

המרכז לגיניקולוגיה ורפואת נשים מתמחה במתן מידע בתחום גיניקולוגיה ורפואת נשים כל מה שרציתם לדעת על גיניקולוגיה ורפואת נשים. המרכז מופעל על ידי צוות של אנשי מקצוע בחירים. לרשות המרכז מגוון רחב של מקורות מידע איכותיים, המיועדים להגיש לכם מידע ברור ונגיש.

אז מה היה לנו בכתבה: