הגידולים השפירים השכיחים ביותר בקרב נשים, נקראים מיומות או שרירני רחם. המקור של גידולים אלו הוא רקמת שריר הרחם ושכיחות התופעה עומדת על כ-50% בעולם המערבי. יחד עם זאת, רק רבע מהנשים עם שרירני רחם סובלות מתסמינים קליניים: יתר הנשים כלל לא יהיו מודעות לכך שהבעיה קיימת כיוון שהיא תישאר א-תסמינית.
שרירני רחם יכולים להתפתח כגידול בודד או כמקבץ של מספר גידולים בגודל לא אחיד ויכולים להתפתח באזור מסוים ברחם או במספר מקומות. ישנו גם חוסר אחידות בכל מה שקשור לגודל השרירנים: שרירני רחם קטנים יכולים להגיע לגודל של מטבע בלבד אך שרירני רחם גדולים יכולים לתפוח לגודל של מלון. במקרים החמורים ביותר, הרחם עשוי להגיע לממדים של רחם המערסל עובר בן שבעה ואף שמונה חודשים.
סך הכול נהוג להבחין בין שלושה סוגים של גידולים להלן:
- שרירן תת נסיובי – שרירן המתפתח מהחלק החיצוני של הרחם כלפי חוץ.
- שרירן תוך דופני – שרירן הגורם להרחבת הרחם בשל העובדה שהוא מתפתח בתוך דופן הרחם (זהו השרירן השכיח ביותר).
- שרירן תת רירי – שרירן המתפתח סמוך לפני השטח, מתחת לדופן הרירית הפנימית של הרחם. שרירני רחם תת ריריים גורמים לדימום חמור ועשויים אף להוביל לבעיות פוריות והפלות.
מה הם הגורמים לשרירני רחם (מיומות)?
הגורמים להיווצרות של שרירני רחם לא ברורים עד תום אך נראה שישנו קשר לפעילות אנדוקרינית שחלתית מוגברת ולריכוז גבוה מהנורמה של פרוגסטרון ואסטרוגן. ישנן שלוש קבוצות סיכון עיקריות להתפתחות של שרירני רחם: נשים עם היסטוריה משפחתית של שרירני רחם, נשים עם משקל עודף ונשים שלא ילדו.
מה הם התסמינים של שרירני רחם (מיומות)?
כפי שציינו, חלק ניכר מהנשים לא יסבלו מתסמינים קליניים ולכן לא יהיו מודעות לקיום השרירנים ברחמן. לעומת זאת נשים סימפטומטיות עלולות לסבול מפגיעה משמעותית באיכות חייהן, בין היתר על רקע דימום ווסתי עוצמתי, ממושך וכואב במיוחד, תכיפות ודחיפות במתן שתן, דימום בין וסתי, השמנה דמוית היריון באזור הבטן, כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבים בגב התחתון וכאבים לוחצים בבטן התחתונה. במקרים מסוימים שרירני רחם יכולים לגרום לתכיפות ביציאות, עצירות על רקע חסימת מעיים, חסימה של דרכי השתן ואפילו לגרום לפגיעה באספקת הדם לרחם.
מעבר לכל זה, נשים עם שרירני רחם לא אחת סובלות מאנמיה על רקע הדימום המוגבר ובמקרים שבהם השרירנים מצליחים לחדור לחלל הרחם, הם עשויים לגרום לקושי להיכנס להיריון, צירים מוקדמים, סיבוכי היריון שונים ואף לגרום להפלה.
כיצד מאבחנים שרירני רחם (מיומות)?
אם המטופלת מדווחת על תסמינים שיש בהם כדי להעלות את החשד לכך שהיא סובלת משרירני רחם, לרוב תבוצע לה בדיקה גניקולוגית שבה ינסה הרופא לבחון האם היא סובלת מהגדלה של הרחם. במקרה שאכן מאובחנת הגדלה של הרחם, תופנה המטופלת לסריקתMRI או בדיקת אולטרסאונד להמשך בירור. בדיקות ההדמיה יכולות לספק מידע בנוגע למיקום המדויק ולגודלו של הגידול ולסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר.
כיצד מטפלים בשרירני רחם (מיומות)?
כל עוד המטופלת לא סובלת מתסמינים, ניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד. לעומת זאת במקרים שבהם השרירנים פוגעים באיכות החיים של המטופלת, יש להתאים עבורה את הטיפול הרלוונטי, תוך התחשבות בגילה, במספר השרירנים ובמיקומם, בתסמינים ועוד. להלן הטיפולים האפשריים הקיימים היום:
- טיפולים תרופתיים – נכון להיום אין בנמצא טיפול תרופתי שיכול לגרום לנסיגה של הגידול לצמיתות או להיעלמות שלו. יחד עם זאת, ישנם מספר טיפולים תרופתיים הניתנים לנשים הסובלות משרירני רחם, המיועדים לספק תמיכה ולהקל על חומרת התסמינים. כך לדוגמה ניתן לתת תוספי ברזל על מנת לטפל באנמיה ולתת הקסקפרון, על מנת להפחית את הדימום החודשי או להפסיקו כלל. כמו כן אנלוגיים ל-GnRH גורמים לירידה משמעותית בהפרשת האסטרוגן מהשחלות וכתוצאה מכך חלה הצטמקות של השרירנים שבמקרים מסוימים מתכווצים לכדי מחצית מגודלם לפני התחלת הטיפול. לפיכך נהוג לתת אנלוגיים ל-GnRH לנשים המועמדות לניתוח להסרת השרירנים.
- ניתוחים משמרי רחם – כיום ניתן להסיר את השרירנים בניתוח, מבלי לפגוע ברחם עצמו, כשישנם סוגים שונים של ניתוחים המתאימים לסוגים שונים של שרירנים. בין היתר מדובר ב-Hysteroscopic Myomectomy (כריתת שרירן רחם היסטרוסקופית), Laparoscopic Myomectomy (כריתת שרירן רחם לפרוסקופית) ועוד.
- ניתוח לכריתת רחם – ניתוחים להסרת השרירנים שבהם משמרים את הרחם נחשבים לאפקטיביים אך לאחר הניתוח קיימת אפשרות לצמיחה מחודשת של השרירנים. בעיה זו אינה רלוונטית לנשים לאחר ניתוח לכריתת הרחם, המיועד עבור נשים שלא מעוניינות להרות בעתיד.
- טיפול באמצעות אולטרסאונד – באמצעות שימוש באולטרסאונד, ניתן לגרום להרס חלקי של השרירן תוך שימור הרחם, מבלי להעלים את השרירן לחלוטין. מדובר בטיפול שאינו פולשני הנמשך כשלוש שעות סך הכול. כיום ידוע כי די בהרס של 30 אחוז מגודלו של השרירן, על מנת להביא להקלה של כ-80 אחוז בתסמינים ולכן טיפול זה יכול להתאים למטופלות רבות, שלא מעוניינות לעבור ניתוח.
