לפרוסקופיה היא אחת הטכניקות העיקריות של אבחון – אבל גם טיפול – בבעיות המאפיינות את מערכת הרבייה הנשית. ברמה הכללית מתבצעת לפרוסקופיה באמצעות החדרת מצלמה וסיב אופטי לתוך חלל הבטן דרך מספר חורים קטנים שעושים בה.
הכלים האלה מאפשרים לקבל על גבי מסך תצוגה ייעודי תמונה של הנעשה בתוך חלל הבטן, מה שהכרחי מבחינת אבחונים או ביצוע פעולות ברמת הטיפול הכירורגית.
למרות שמדובר כאן עדיין בהליך בעל מידה מסוימת של פולשניות (מבצעים כיום לפרוסקופיה בהרדמה מלאה, לרוב עם אשפוז לילה), אין ספק שהיא קטנה משמעותית ביחס לאפשרויות אחרות של אבחון וטיפול, כשרמת הסיכון קטנה בהתאם. במאמר הבא נציג בפניכם את המאפיינים של הלפרוסקופיה החוקרת.
מהי לפרוסקופיה חוקרת?
לפרוסקופיה חוקרת היא אחד מבין שני הסוגים העיקריים של טיפולי לפרוסקופיה כיום. לפרוסקופיה אבחנתית (Diagnostic Laparoscopy), הסוג הראשון, מיועדת בעיקר לאבחן ולטפל במקורות של כאבים באגן ובבטן, כאשר היא השיטה המרכזית שנעשה בה למשל שימוש לצורך אבחון אנדומטריוזיס.
לפרוסקופיה חוקרת (Exploratory Laparotomy) כוללת בתוכה אף היא אלמנטים של אבחנה וטיפול גם יחד, אם כי הייעוד הכללי שונה. בדרך כלל משתמשים בלפרוסקופיה מהסוג הזה כדי להתבונן ולטפל בנזקים הנגרמים לאיברים השונים שבאגן, בעקבות פגיעה, היחלשות כתוצאה מההיריון וכן הלאה.
תפקיד מרכזי אחר של לפרוסקופיה חוקרת מכניס לתמונה מחלות ממאירות או שפירות אשר החשש הטבעי בהן הוא מהתפשטות של המחלה לאזורים אחרים, מה שמעלה באופן אוטומטי את רמת המורכבות של הבעיה ואת דרגת הסיכון של הסובלת ממנה. באמצעות לפרוסקופיה חוקרת אפשר ללמוד על מידת ההתקדמות של מחלות גיניקולוגיות, בתקווה כמובן שלא תתגלה כאן התקדמות משמעותית.
לפרוסקופיה כאמצעי למתן תשובות
יש שמתבוננים בלפרוסקופיה חוקרת כחלק מהלפרוסקופיה האבחנתית, בעוד אחרים טוענים שמדובר בשני תחומים שונים לחלוטין. כך או כך, המציאות היא שכיום נעשה שימוש בלפרוסקופיה חוקרת על מנת לקבל תשובות לשאלות שהתשובה אליהן אינה ברורה או אפילו בלתי קיימת.
לפרוסקופיה חוקרת יכולה להתבצע כאשר ישנו חשד שדבר מה אינו כשורה מתחולל בבטן או באגן, או אפילו כחלק מסקירה מרכזית ומקיפה יותר של מערכות אלה עבור אוכלוסיות הסיכון או אנשים המעוניינים לקבל תשובה חיובית שהם בסדר. יחד עם זאת המציאות מראה שאין יותר מדי ישראלים שייגשו לביצוע בדיקה ללא אינדיקציה ממשית – בכל זאת מדובר בהליך פולשנית ולא נעים שמעדיפים להימנע ממנו במידת האפשר.
בלפרוסקופיה חוקרת אפשר בהמשך לכך להשתמש כאשר אמצעי הבדיקה האחרים והפשוטים יותר, דוגמת אולטרה סאונד או CT בטן, לא סיפקו תשובות חד משמעיות. בדרך כלל נעדיף לבצע את הבדיקה בשלבים מאוחרים יחסית של התמונה האבחונית, עקב הסיכון ותופעות הלוואי. נראה עם זאת שכל מקרה צריך להישקל לגופו, כאשר בדרך כלל מומלץ להתחיל מהאבחונים הבסיסיים יותר ולהמשיך ללפרוסקופיה בשלבים מאוחרים יותר.
המפתח: מציאת מומחים בתחום
אמנם לפרוסקופיה נחשבת ל"ידידותית" יותר מהבחינה הזו מאשר אמצעי אבחון וטיפול אחרים, אבל עדיין יש בה כמו כל הליך בעל אלמנטים פולשניים רמה מסוימת של סיכון. לפרוסקופיה חוקרת, בדומה ללפרסוקופיה כמכלול, צריכה להיות עסק למקצוענים בלבד.
ההליך עצמו כרוך במספר סיכונים ותופעות לוואי אפשריות, כשגם ההרדמה הכללית שנעשית אינה חפה כמובן מסכנות. בהמשך לכך יש חשיבות מכרעת לידע ולניסיון של הגורם שמבצע את התהליך, כמו גם לציוד שהוא משתמש בו לצורך זה. חשוב לוודא שאותו גורם אכן מחזיק בניסיון ובהכשרה הרצויים. במדינה עם רפואה מתקדמת כמו ישראל רוב הרופאים המספקים פתרונות בתחום יענו על התנאים הדי בסיסיים האלה, אבל לא כולם.
