
מה נותנת הבדיקה?
מי השפיר מקיפים את העובר ברחם. השק שבתוכו מתפתח העובר מלא במי שפיר. מי השפיר נוצרים מהפרשות העובר ובהמשך גם מהשתן העוברי. בנוסף הם מכילים תאים נוספים של העובר כמו תאי עור וגם תאים ממערכת העיכול והנשימה שלו. בשאיבת מעט נוזל ניתן לבדוק את התאים העובריים שבתוכו וכך ללמוד על המטען הגנטי של העובר.
למי מומלץ לבצע את הבדיקה?
- כשגיל האישה הוא 35 ומעלה עם כניסתה להיריון.
- כאשר האישה נשאית של מחלה תורשתית הניתנת לבדיקה בבדיקת מי שפיר כמו תסמונת ה- X השביר.
- כאשר רמת החלבון העוברי שנמצאה בבדיקת חלבון עוברי היא גבוהה ועלולה להעיד על בעיה.
- כאשר עולה חשד לבעיה כרומוזומלית, במיוחד חשד לתסמונת דאון.
- כאשר האישה נדבקה במחלה זיהומית ורוצים לוודא שהעובר לא נדבק במחלה. כך למשל כאשר ישנו חשד להידבקות האישה בוירוס הציטומגלו (CMV).
מתי כדאי לבצע את הבדיקה?
ניתן לבצע את הבדיקה עד שבוע 23, כלומר 22 + 6 ימים. עם זאת, לא כדאי לדחות את הבדיקה לרגע האחרון. מומלץ לעשות זאת בין השבוע ה- 16 לשבוע ה- 20 על מנת שהתוצאות יספיקו להתקבל עד השבוע ה- 23.
מהלך הבדיקה
לפני הבדיקה מתבצעת בדיקת אולטרסאונד על מנת לבדוק את דופק העובר, הערכת גודלו, מיקומו ומיקומה של השליה וגם בדיקת כמות מי השפיר שישנה.
האם הבדיקה כואבת?
הכאב בעקבות הבדיקה דומה לכאב שבדקירה של בדיקת דם. יהיו כאבים קלים באזור הדיקור מיד לאחר הבדיקה ויתכן שיהיו התכווצויות קלות בשעות שלאחר מכן. לעיתים רחוקות יכול להיות גם דימום קל או טפטוף של מי שפיר.
מהן ההוראות הנוגעות לבדיקה?
מהם הסיכונים בבדיקת מי שפיר?
לבדיקה יצא שם של בדיקה מסוכנת ונשים רבות חוששות ממנה. הסיכון להפלה הוא 1:300-1:500 דיקורים. השכיחות של הפלה וזיהום נמוכה יותר: 1:1000 דיקורים והסיכון לזיהום קשה מאוד עד כדי אובדן הרחם או מוות הוא נדיר ביותר ועומד על כ- 1:100,000 דיקורים. הסיכון לסיבוך גבוה יותר כאשר האישה עברה הפלות חוזרות, כאשר תוצאות החלבון העוברי הן גבוהות או אם עברה האישה ניתוח בטן.
