את וירוס ההרפס רובנו מכירים, במיוחד מאזור השפתיים. עם זאת, הרפס יכול להגיע גם לאזורים האינטימיים ולהתמקם שם. אז הוא גורם למבוכה, חוסר נוחות, גרד וגם כאבים. מהו בדיוק הרפס גניטלי? איך נדבקים? ואיך מאבחנים ומטפלים?
מהו בדיוק הרפס גניטלי?
הרפס גניטלי נגרם בעקבות וירוס ההרפס סימפלקס- HSV. ישנם שני זני וירוסים שעלולים לגרום למחלה: HSV1 שגורם לפצעים באזור הפה אך יכול לגרום גם להרפס גניטלי בעקבות מין אוראלי, ו- HSV2 שגורם לפצעים באיברי המין וסביבתם. HSV2 מגיע ומתמקם דרך סדקים בעור או דרך רקמות ריריות.
איך נדבקים?
הדרך הנפוצה ביותר להידבק בו היא באמצעות יחסי מין. להידבקות בהרפס אין ריפוי מלא- אם הוא הגיע לגוף, הוא נמצא בו. ניתן לטפל בסימפטומים ובהתפרצות הזיהום.
האם ניתן להדבק בוירוס בשירותים?
הוירוס מת במהירות מחוץ לגוף שהידבקות באמצעות שימוש בשירותים, מגבת או בגדים תחתונים של אדם הנגוע בוירוס היא נדירה.
תסמיני המחלה
תסמיני המחלה כמעט שאינם מורגשים עם ההידבקות אך יורגשו מאוחר יותר. לרוב התסמינים הראשונים יהיו גרד או כאב באזור המפשעה. התסמינים המורגשים כמו גרד או כאב יכולים להופיע אפילו מספר שבועות לאחר ההידבקות.
לאחר מספר ימים יווצרו גבשושיות אדומות וקטנות שיהפכו בהמשך לפצעים. פצעים אלה עלולים לדמם או שידלוף מהם נוזל אך עם הזמן הם מתייבשים ומחלימים. כל עוד ישנם פצעים, מתן שתן עלול להיות מלווה בכאב ויכולה להיות רגישות באזור באופן כללי.
היכן עלולים הפצעים להופיע?
הפצעים יכולים להופיע במקומות שונים באזור איברי המין: אצל נשים באזור החיצוני או הפנימי של הנרתיק, פי הטבעת ואפילו צוואר הרחם. אצל גברים הם יופיעו על הפין, באזור האשכים, פי הטבעת וגם אזור צינור השופכה (המחבר בין שלפוחית השתן לפין) או אפילו בירך. לעיתים ישנה התפרצות תת קלינית- התפרצות שאינה נראית עם פצעים גלויים.
האם ישנם בהכרח התקפים חוזרים?
לאחר ההידבקות הראשונה יכולים להיות התקפים חוזרים המתפרשים על פני תקופה של עד 40 שנה. תדירות ההתקפים וחומרתם משתנה מאדם לאדם ותלויה במצבו הגופני ובמיוחד מצבה של מערכת החיסון.
הוירוס, כמו וירוסים וטפילים אחרים מחפשים "פרצות" דרכן הם יכולים לתקוף כאשר מערכת החיסון אינה בשיאה. יש אנשים אצלם יהיו מספר התקפים בשנה וישנם כאלה אצלם לא תהיה אפילו התפרצות אחת מעבר לראשונה. גורמי סיכון שיכולים לגרום להתקפים:
- מחזור חודשי
- תחושת מתח ועייפות
- שימוש בסטרואידים
- כימותרפיה
- מחלה הגורמת לחולשת מערכת החיסון כמו שפעת
- מחלות בהן יש כשל חיסוני כמו איידס
- ניתוח
סיבוכים של הרפס גניטלי
לרוב הרפס גניטלי לא יגרום לסיבוכים. עם זאת, ישנם מצבים מיוחדים בהם ההרפס כן יכול לגרום לסיבוכים:
- הרפס ליולדת בזמן הלידה: במידה וליולדת ישנו הרפס גניטלי עם פצעים פתוחים, היילוד יכול להדבק בוירוס במהלך הלידה. אצל הרך הנולד הרפס גניטלי יכול לגרום לנזקים קשים: עיוורון, נזק מוחי ואפילו מוות. במיוחד כאשר מדובר בהתקף ראשון אצל האם, הסיכוי להידבקות היילוד גבוהה.
- מחלות אחרות שמועברות במגע מיני: קיום יחסי מין עם הרפס גניטלי מעלה את הסיכון בהידבקות מחלות מין אחרות, אפילו איידס.
כיצד ניתן למנוע הידבקות במחלה?
שימוש בקונדום יפחית את הסיכוי להידבקות במחלה אם כי לא באופן מלא- הפצעים יכולים להיות גם באזורים שאינם מכוסים על ידי הקונדום. הדרך הטובה ביותר היא לא לקיים יחסי מין משום סוג כשאחד מבני הזוג נדבק במחלה.
איך מאבחנים את המחלה?
אבחון המחלה יתבסס על מספר בדיקות: בדיקה קלינית בה יראה הרופא את הנגעים וצורתם ובדיקה מעבדתית: בדיקת תרבית מנוזל השלפוחית של הפצעים ובדיקת דם לאיתור נוגדנים נגד הנגיף.
איך מטפלים במחלה?
למחלה עצמה אין ריפוי. הטיפול בסימפטומים נעשה באמצעות כדורי זובירקס המקלים על התסמינים ומקצרים את זמן ההתקף. במידה וההתקפים חוזרים לעיתים תכופות מאוד ניתן לתת מינון קבוע של זובירקס למניעה
