האם ידעת שהבעיות הנפוצות ביותר הקשורות למחזור החודשי נובעות בשל חוסר איזון הורמונאלי? מחקר חדש קובע שרוב הנשים אינן מכירות את הסימנים לבעיות גינקולוגיות, ואינן מודעות במיוחד לתסמינים הקשורים לאיברי הרבייה, כגון כאבי גב והשתנה מוגברת.
עם הזמינות הנרחבת של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) הנמכרות ללא מרשם, ניתן להניח כי נשים מטפלות בעצמן בצורה הולמת. אך למרבה הצער, לא תמיד זה המצב. מאמר זה סוקר את הבעיות והמחלות הגינקולוגיות הנפוצות אותן צריכה כל אישה להכיר.
דיסמנוראה ראשית
זוהי הבעיה הגינקולוגית הנפוצה ביותר הקשורה למחזור החודשי. היא כל כך נפוצה, עד שנשים רבות אינן מצליחות לדווח על כך במפגשי מעקב רפואיים שגרתיים, גם כאשר הבעיה משפיעה על התפקוד היומיומי שלהן, שכן הן סבורות שזוהי אינה בעיה רפואית המצדיקה התייחסות.
דיסמנוראה ראשית מוגדרת ברוב המקרים ככאבי התכווצויות בבטן התחתונה המתרחשות בתחילת הווסת, בהעדר כל מחלת אגן מאובחנת. היא נבדלת מדיס מנוראה משנית, אשר מתייחסת לכאבי מחזור הנובעים מפתולוגיה של האגן, כגון אנדומטריוזיס.
הגורמים לדיסמנוראה
התכווצויות הווסת נגרמות כתוצאה מהתכווצויות ברחם, שהיא שריר. הרחם היא איבר דמוי אגס שבו התינוק גדל, ואחראית על מחזור הווסת.
אם הרחם מתכווצת חזק מדי, היא עשויה ללחוץ על כלי דם סמוכים, לנתק את אספקת החמצן לרקמת השריר של הרחם, ולגרום לכאבים כאשר חלק שריר קצר מאבד את אספקת החמצן שלו.
ציסטות בשחלות
השחלה היא אחת מזוג בלוטות הרבייה הנמצאות באגן, אחת בכל צד של הרחם, בגודל ובצורת אגוז. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נקביים הנקראים אסטרוגן ופרוגסטרון. השחלות הן המקור העיקרי להורמונים הנשיים, אשר שולטים על פיתוח תכונות גוף נשי כגון שדיים, צורת הגוף ושיער הגוף.
הן מווסתות גם את המחזור החודשי ואת ההיריון. ציסטות בשחלות הן מבנים דמויי שק בתוך השחלה המכילים חומר נוזלי. ציסטה היא מונח כללי בלבד למבנה מלא נוזל, אשר עשוי לייצג גידול שפיר או סרטני.
הגורמים לציסטות בשחלות
מצב זה נגרם כתוצאה מסיבות רבות. הסוג הנפוץ ביותר הוא ציסטה פוליקולרית, הנובעת מצמיחת זקיקים. זקיק הוא שק מלא המכיל ביצית. ציסטות פוליקולריות נוצרות כאשר הזקיק גדל יותר מהרגיל במהלך המחזור החודשי ואינו פתוח לשחרור הביצית.
ברוב המקרים, ציסטות זקיק נפתרות באופן ספונטני במשך מספר ימים עד חודשים. ציסטות עשויות להכיל דם הנובע מדליפת דם לשק הביציות.
סוג אחר של ציסטות בשחלות מתייחס למחזור החודשי ונקרא ציסטת קורפוס. קורפוס הלוטום הוא אזור של רקמות בשחלה, המתרחש לאחר שביצית שוחררה מהזקיק. אם ההיריון אינו מתרחש, קורפוס לוטום מתפרק ונעלם.
אך במצב חריג, הוא עלול להתמלא נוזל או דם ולהימשך עד להתפתחות ציסטה על השחלה. ברוב המקרים, ציסטה זו נמצאת על צד אחד בלבד, אינה מייצרת כל תסמינים, ונפתרת באופן ספונטני.
אנדומטריוזיס
מצב זה הוא בעיה בריאותית נפוצה אצל נשים. הוא מתרחש כשרקמת הרחם גדלה מחוץ לרחם על אזורים אחרים בגוף, אליהם אינה שייכת.
ברוב המקרים, אנדומטריוזיס נמצא על השחלות; החצוצרות; הרקמות המחזיקות את הרחם במקום; ופני השטח החיצוניים של הרחם.
אזורים אחרים בהם יכולים להתרחש גידולי אנדומטריוזיס כוללים את הנרתיק, צוואר הרחם, הפות, המעי, שלפוחית השתן או פי הטבעת. לעתים רחוקות, אנדומטריוזיס מופיע בחלקים אחרים של הגוף, כגון הריאות, המוח והעור.
גורמים לאנדומטריוזיס
הגורם אינו ידוע. אחת התיאוריות היא שרקמת רירית הרחם נמצאת במקומות יוצאי דופן כתוצאה מזרימת וסת לצינורות החצוצרות ולחלל האגן והבטן במהלך המחזור, במצב הנקרא וסת מדרדרת.
אפשרות נוספת היא שאזורים ברירית האגן מכילים תאים פרימיטיביים המסוגלים לגדול לצורות אחרות של רקמות, כגון תאי רירית הרחם.
בנוסף, קיימות ראיות מדעיות המציגות שינויים בתגובת המערכת החיסונית אצל נשים עם אנדומטריוזיס, אשר עשויים להשפיע על היכולת הטבעית של הגוף לזהות ולהשמיד כל גידול שגוי של רקמת רירית הרחם.
תסמונת שחלות פוליציסטיות
זוהי בעיה הורמונאלית נפוצה ביותר בקרב נשים בגיל הפוריות. ההערכות הן שבין חמישה לעשרה אחוזים מהנשים בגיל הפוריות, סובלות משחלות פוליציסטיות.
לגוף האישה יש שתי שחלות, המשמשות לייצור זקיקים שגדלים לייצור ביציות, המגיעות לרחם להפריה. כשההפריה אינה מתרחשת, אישה מקבלת את מחזור הווסת. במקרי תסמונת שחלות פוליציסטיות, זקיקים נוצרים, אך אינם גדלים לתוך ביצית.
השחלות שומרות על יצירת הזקיקים ומצב זה גורם להתרבות ציסטות. הביציות אינן נוצרות, ומצב זה מוביל למחזור החודשי ולא להפריה. השחלות אינן מתפקדות כראוי, הן ממשיכות לייצר יותר הורמונים גבריים, אשר מובילים לצמיחה עודפת של שיער, או נשירת שיער מופרזת.
הגורמים – הסיבה אינה מובנת לחלוטין, אך גנטיקה עשויה להיות גורם לבעיה זו. גם שינויים הורמונאליים אחראים להתפתחותה.
זיהום בדרכי השתן (UTI)
נגרם כתוצאה מחיידקים ונפוץ בקרב נשים. למעלה מחמישים אחוזים מהנשים מפתחות זיהומים בדרכי השתן לפחות פעם אחת בחייהן.
כשלושים עד ארבעים אחוזים מהנשים, סובלות מזיהומים חוזרים, הנובעים כתוצאה מטיפולים שאינם עובדים היטב. זיהום בדרכי השתן עשוי לחזור גם אם אישה נדבקה מחיידקים שונים.
