חלק מבעיות הפוריות מטופלות בקלות רבה יותר מאחרות. ככל שאישה מבוגרת יותר, במיוחד לאחר גיל 35, הסיכויים שלה להיכנס להריון יורדים, אך הסיכון שלה להפלה עולה.
לפני שמתחילים טיפולי פוריות, על בני הזוג להתייעץ עם הרופא לגבי נכונותם להשקיע זמן, מאמצים רגשיים, נפשיים וכלכליים, בתהליך. לדוגמא, חלק מהנשים מעוניינות לקבל טיפול תרופתי, אך אינן מעוניינות לעבור ניתוח. ניתן לשנות את תכנית הטיפול בעיצומה, אך מומלץ להתחיל עם רעיון לגבי הגבולות.
טיפולי פוריות לנשים
טיפולי פוריות לנשים תלויים במצבים הבריאותיים העלולים למנוע מהאישה להיכנס להריון. לעתים הסיבה אינה ידועה.
טיפולים לבעיות ביוץ עשויים לכלול נטילת תרופות כגון:
קלומיפן – לגירוי השחלות לשחרור ביציות.
מטפורמין – משמש לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות.
בעיות פוריות שאינן מוסברות – אם הרופא אינו מסוגל לגלות מדוע האישה ובן זוגה לא הצליחו להיכנס להריון, הטיפול עשוי לכלול קלומיפן; זריקות הורמונאליות; או הזרעה מלאכותית.
פגיעה או חסימה בחצוצרות – אם החצוצרות חסומות, הטיפול עשוי לכלול ניתוח.
אנדומטריוזיס – מצב קל עד בינוני מהווה את הסיבה העיקרית לאי פוריות. הטיפול עשוי לכלול ניתוח לפרוסקופי להסרת צמיחת רקמת רירית הרחם. טיפול זה אינו מתאים לאנדומטריוזיס חמור.
טיפולי פוריות לגברים- הרופא ימליץ תחילה על הזרעה מלאכותית, במהלכה הזרע נאסף ולאחר מכן מרוכז כדי להגדיל את מספר הזרעים הבריאים המתאימים להזרעה.
אם טיפולי הפוריות נכשלים
אם הטיפולים הראשונים נכשלים, זוגות רבים מגיעים לנקודה משותפת בה עליהם להחליט האם הם מעוניינים לנסות את טכנולוגיית הרבייה בסיוע (ART).
הפריה חוץ גופית (IVF) – זהו הסוג הנפוץ ביותר של טכנולוגיית הרבייה בסיוע. בטיפול זה, ביציות מופרות או ממוקמות ברחם דרך צוואר הרחם.
הזרקת זרע – במעבדה, הרופא מזריק זרע אחד לביצית אחת. אם מתרחשת הפריה, הרופא מחדיר את העובר לרחם האישה.
מרפאות לטיפולי פוריות
כשבעיות הפוריות חמורות, ובני הזוג מעוניינים לפנות למרפאה לטיפולי פוריות, עליהם לסקור את שיעורי ההצלחה הקליניים של המרפאה הנבחרת ואת תחומי מומחיות הטיפול של הרופא והצוות.
שיעורי הצלחת הטיפולים במרפאה מושפעים מהיבטים רבים, כולל מיומנויות הרופאים וניסיונם, או הגורם לבעיות הפוריות.
במהלך בדיקת שיעורי הצלחת הטיפול, יש לזכור ששיעורי ילודה תמיד נמוכים משיעורי הביוץ וההריונות. הפלות נפוצות בקרב כל הנשים, אך הן נוטות יותר להתרחש בקרב נשים עם גורמי סיכון כגון גיל מבוגר, או מצב בריאותי כרוני ירוד.
