דלקת צוואר הרחם

דלקות צוואר הרחם או "Cervicis" בלעז יכולות להתרחש ממגוון סיבות ולהימשך לזמן קצר או ארוך. ישנן דלקות כרוניות שנמשכות זמן רב אך רוב הדלקות הינן דלקות חריפות שנמשכות תקופה קצרה.

דלקות חריפות לרוב נגרמות עקב זיהום ודלקות כרוניות מסיבות אחרות.

סיבות

החיידק הכי נפוץ שגורם לדלקת בצוואר הרחם הינו חיידק הכלמידיה. החיידק השני הכי נפוץ הוא גונוריאה הידוע כגורם למחלת ה"זיבה". ישנם חיידקים אחרים וגם וירוסים שיכולים לגרום לדלקות בצוואר הרחם אך אילו דיי נדירים. חשוב לזהות זיהומים בצוואר הרחם ולטפל בהם מכיוון שהם עלולים להתקדם ולעלות למערכת הרבייה העליונה (רחם, חצוצרות והשחלות). זיהומים שהתפשטו יכולים לפגוע בפוריות ולהקשות על כניסה להריון. זיהום שמתפשט בעת היריון יכול לפגוע בעובר.

סיבות לא זיהומיות לדלקת בצוואר הרחם קשורות בעיקר מגירוי מקומי על ידי חומרים שונים. חומרים נפוצים הגורמים לכך כוללים חומרי סיכה וקוטלי זרע המשמשים בעת קיום יחסי מין, לטקס (סוג של גומי ממנו מיוצרים מרבית הקונדומים) וסבונים למינהם המשמשים לשטיפות אינטימיות ("דוש").

סימנים

חלק מהנשים לא ירגישו שיש להן דלקת והיא תתגלה במקרה רק בבדיקת רופא נשים שגרתית. אם הדלקת תסמינים אז התלונות הנפוצות כוללות: הפרשה מוגלתית מהנרתיק ודימומים לא בזמן מחזור.  הדימומים מופיעים בייחוד אחר קיום יחסי מין. חלק מהנשים יתלוננו גם צריבה בעת מתן שתן, כאבים באזור המפשעה, כאבים בעת קיום יחסים וגירוי סביב הוגינה בנוסף.

חום וצמרמורות יעידו על זיהום מפושט יותר ופחות מתאימים לדלקת פשוטה בצוואר הרחם.

בדיקות

האבחנה מתבצעת על סמך בדיקת הרופא שיכול לראות הפרשה מתאימה מהאזור או דימום מהאזור בתגובה למגע עם מטוש (מקל דק עם צמר גפן בקצה).

אחר האבחנה הרופא צריך לגלות באיזה חיידק מדובר, לכן הוא ישלח את החומר שנלקח בעת הבדיקה בעזרת המטוש למעבדה.

טיפול

לרוב מקובל להתחיל טיפול אנטיביוטי שיש חשד לדלקת עקב זיהום בחיידק עוד לפני תוצאות של בדיקת המעבדה מה שנקרא טיפול אמפירי. הטיפול ההתחלתי צריך להיות מכוון נגד חיידק הכלמידיה בגלל שהוא הכי נפוץ. לפעמים מוסיפים גם טיפול נגד גונוריאה בהתחלה בהתאם להחלטת הרופא.

הטיפול המקובל לכלמידיה הוא באנטיביוטיקה. אפשר לבחור בין "דוקסילין" שנלקחת ככדור פעמיים ביום או "אזירתרומיצין" שנקלחת ככדור פעם ביום. לגונוריאה מתחילים עם זריקה חד פעמית של אנטיביוטיקה בשם "צפטריאקסון" וממשיכים עם כדורי "אזיתרומיצין".

ישנן 3 סיבות עיקריות מדוע לא ממתינים לתשובות ודאיות לפני התחלת טיפול.  הראשונה כמובן היא על מנת להקל על סבל המטופלת.  השנייה היא למנוע את התפשטות הזיהום לשאר מערכת הרבייה עקב הסיבוכים החמורים שכרוכים בכך.  השלישית היא להוריד את הסיכוי להדבקה של פרטנרים ליחסי מין במידה ולא נמנעים ממין בהתאם להמלצות.

אם הסיבה לדלקת היא לא זיהומית אז יש לברר ולהפסיק את החשיפה לגורם.  כלומר להפסיק להשתמש בחומרים שגורמים לה, לדוגמא שטיפות אינטימיות. אם התגלה שארית של גוף זר כגון טמפון אז הסרתו בדרך כלל תספיק להפסקת המחלה. חשוב להדגיש שלא צריך להפסיק להשתמש באמצעי מניעה והגנה כלל, אלה רק להחליף לסוג שאינו גורם לגירוי.

טיפול בבן הזוג

אם התגלה שמדובר בחיידק הכלמידיה, גונוריאה או טריכומונס אז גם השותפים לקיום יחסי מין בתקופה האחרונה יצטרכו לקחת טיפול אנטיביוטי.  חשוב לציין שיש צורך להימנע מקיום יחסים עד סיום הטיפול (7 ימים) על מנת שלא יהיו הדבקות חוזרות הלוך ושוב בין בני הזוג.

מעקב

יש לשקול ביחד עם הרופא המטפל בדיקות סקר למחלות נוספות המועברות במין. אם חלפו כל התסמינים אז לרוב אין צורך בבדיקות מעבדה חוזרות לוידא היעלמות החיידק. מקרה יוצא דופן הוא תוך כדי היריון, אז צריך בדיקות נוספות.