בעיות גיניקולוגיות, המכניסות אותנו לשדה המשחק של רפואת נשים, עלולות לתקוף אישה בכל גיל ובכל שלב בחייה.
יש שורה ארוכה של מחלות ומצבים רפואיים, כך שקשה למצוא נשים שאינן סובלות מדי פעם מבעיות שמצריכות אבחון אצל גיניקולוג וגם טיפול ממוקד.
מה שחשוב להדגיש הוא שמעבר לבעיות הגיניקולוגיות ה"כלליות", יש כיום מגוון רחב של בעיות המזוהות במיוחד עם תקופות החיים השונות של האישה: החל מגיל ההתבגרות, דרך תקופת הפוריות על שלביה ועד לגיל המעבר. המאמר הבא ינסה לעשות לכם קצת סדר בבלאגן.
גיל ההתבגרות
הבעיות הגיניקולוגיות מתחילות באופן טבעי כאשר נערה הופכת לאישה בעקבות השתוללות הורמונלית, מקבלת את המחזור הראשון וחווה שינויים משמעותיים בגופה. למרות שהמחזור אמור להפוך להיות סדיר תוך פרק זמן של כשנתיים, יש נערות אצלן הדבר אינו קורה – מה שעלול להצביע על בעיה גיניקולוגית שמצריכה פתרון. בעיה אפשרית אחרת היא כאבים עזים ואף דימומים במהלך המחזור החודשי, שעלולים להיגרם עקב בעיות נקודתיות באיברים הרלוונטיים, עיכוב התפתחותי מסוים ועוד.
נורת אזהרה אחרת היא הפרשות מהנרתיק, שעלולות להופיע אצל נערות כמו אצל כל אישה אחרת. ההפרשות נגרמות לרוב עקב חיידק הגרנדרלה וניגליס, אבל עלולות להצביע על גורמי סיכון אחרים דוגמת קנדידה או בעיה הורמונלית אחרת. שיעור הוא אחד התסמינים של גיל ההתבגרות, אבל שיעור יתר עלול להצביע על מצב גיניקולוגי כזה או אחר.
גיל הפוריות
גיל הפוריות – הגיל בו האישה יכולה מבחינה מעשית להיכנס להריון – מתחיל לרוב בגיל 15 ונמשך עד גיל 50. גם לאורכו תיתכנה בעיות גיניקולוגיות רבות, חלקן מסכנות מאד את היכולת של האישה להיכנס להריון. שיבושים במחזור החודשי אפשריים בגיל הזה וכך גם הפסקה של הווסת, שעלולה להצביע על בעיה הורמונלית, בעיה באיברים רלוונטיים או אורח חיים שאינו תקין. בעיות בביוץ אינן פשוטות להתמודדות גם כן, כשהגורם העיקרי כאן הוא תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
תסמונות, מחלות ודלקות ברחם, בראשם אנדומטריוזיס, כוללות תסמינים לא נעימים ופוגעים ביכולת הפוריות של האישה. בגזרה החצוצרה עלולה להתרחש פגיעה או חסימה, שמקטינות את הסיכויים של האישה להיכנס להריון.
הריון ולידה
בתקופת ההיריון והלידה החשש מכל בעיה גדל שבעתיים, ולו מכיוון שהאם חוששת לא רק לבריאות שלה אלא בעיקר לעובר שלה. ציסטות או גידולים עלולים להיות ברחם או בשחלות, מה שעלול לסכן את ההריון (בעיקר הרחם) או להיות מסוכן לאישה. האישה לא אמורה לקבל ווסת במהלך חודשי ההריון, אך דימומים הם בהחלט בגדר אפשרות – דימום קל בתחילת ההיריון הוא נפוץ וטבעי. כאשר הדימום הוא ממושך וכרוך בכאבים חשוב לגשת לרופא, כי הוא עלול להצביע על דלקות, צוואר רחם קצר, שילייה נמוכה ועוד: כל אלה עלולים להביא להפלה או לסכנה בהפלה.
כמובן שגם הלידה עצמה עלולה להסתבך עקב אלף ואחת דרכים, לסכן את הלידה או להביא לבעיות גיניקולוגיות לאחר מכן: לידה טראומתית עלולה לגרום לקושי במתן שתן, כאבים בקיום יחסי מין ועוד.
גיל המעבר
גיל המעבר הוא מבחינה מעשית הגיל בשיאו אמור להפסיק המחזור החודשי, אבל עד שזה קורה ייתכנו אי אילו בעיות וקשיים. ייתכן מצב של חוסר סדירות במחזור וגם בתסמינים שלו (הדימום) עד אשר הוא יופסק. בעקבות הירידה בהפרשת ההורמון המביא להזעה היוצרת לחות בנרתיק, עלול להיות יובש הגורם לכאבים בעת קיום יחסי מין ועלול להביא גם לזיהומים ולקשיים אחרים.
בגיל המעבר עלולים השרירים ברצפת האגן וברחם להיחלש, בעיה שעלולה להיות מוחשית יותר אצל נשים שעברו מספר הריונות או שההריונות שעברו היו טראומתיים. הצניחה עלולה להביא לכאבים ולשיבוש מערכות ואיברי הגוף. אם מוסיפים לכך תסמינים כלליים של גיל המעבר, דוגמת גלי חום, מבינים מדוע מדובר בתקופה שעלולה להיות מורכבת.
