גוף האישה עובר הרבה מאד שינויים במהלך השנים, כאשר חלק מהם מרוכזים בשתי תקופות עיקריות. התקופה הראשונה היא גיל ההתבגרות, במסגרתו הנערה הופכת למעשה לאישה.
היא מקבלת מחזור חודשי, השדיים שלה גדלים, הגוף מתעגל וההורמונים משתוללים. שינויים משמעותיים לא פחות חלים כבר עשרות שנים מאוחר יותר, כאשר האישה מגיעה לגיל המעבר – גיל בו הורמוני המין הנשיים מפסיקים להיות מיוצרים על ידי השחלות, המחזור החודשי מפסיק וכך גם הפוריות של האישה.
גם בגיל המעבר יש לא מעט שינויים אפשריים ושורה ארוכה של בעיות גיניקולוגיות, עליהן תקראו מיד. חשוב להזכיר כבר בנקודת ההתחלה שהאופן בו האישה חווה את השינויים ועלולה לסבול מבעיות אינו קבוע ותלוי בהרבה מאד גורמים.
שינויים במחזור החודשי
עם ההגעה לשיא של גיל המעבר מופסק כאמור המחזור החודשי. עד אז, במשך תקופה של כשנתיים עד שלוש, ניתן לצפות לשורה ארוכה של שינויים במחזורים, שהופכים להרבה פחות סדירים מאשר בעבר. עד שזה קורה פרק הזמן העובר בין מחזור אחד לזה שאחריו עשוי להתארך ועוצמת הדימום לפחת. זהו המצב התקין, פחות או יותר, אבל ייתכנו שינויים. יש נשים אצלן מופיע דימום באזור דווקא אחרי שמופסק המחזור החודשי, מה שכמובן מעיד על הרבה מאד דברים שקשה להאמין שיהיו חיוביים.
יובש בנרתיק
הנרתיק הוא האיבר שמקבל תפקיד עיקרי במערכת הרבייה של האישה, וגם הוא עלול להיות מועד לנזקים בעקבות גיל המעבר. במהלך גיל הפוריות הוא יוצר קרום רירי אשר מביא לכך שרמת הלחות בו תישאר בגדר הנורמה וגם מספק לנרתיק הגנה מזיהומים ומפציעות.
הדבר מתאפשר הודות לבלוטות ההזעה, אשר מי ששולט עליהן הוא ההורמון הנשי אסטרוגן. בהתחשב בעובדה שבגיל המעבר כמות ההפרשה של ההורמון יורדת ואף נפסקת לחלוטין עם הזמן, אפשר להסיק מדוע נרתיק יבש הוא אחת מתופעות הלוואי הפחות נעימות של גיל המעבר אצל נשים.
נרתיק יבש עלול להביא לזיהומים הנובעים מהעובדה שהרירית הופכת לדקה פי כמה. גם בעת קיום יחסי מין הנרתיק יישאר יבש, בלי קשר לרמת הגירוי של האישה, כשהתוצאה היא כאבים המקשים מאד על קיום יחסי המין ועלולים להביא לכך שהאישה תימנע מהם לחלוטין. למרות שהיובש הזה נראה טבעי, בפועל ניתן לטפל בו באמצעות משחות, קרמים או נטילה של אסטרוגן.
צניחה
שינוי אפשרי נוסף של גיל המעבר הוא היחלשות ברכיבים של מערכת הרבייה של האישה – בעיקר השרירים של ריצפת הרגן ושרירי הרחם, היחלשות שממשיכה ומתחזקת ככל שגילה של האישה מתקדם. התוצאה היא שאצל חלק מהנשים מתרחשת בגיל המעבר צניחה כלפי מטה של הרחם, המעי הגס או השלפוחית. הסיכונים למצב הזה גדלים שבעתיים כאשר האישה עברה לידות ממושכות או קשה.
הטיפול מבוסס בעיקרו על תרגילים שונים הנעשים על מנת לחזק את השרירים, עם תכניות שלמות של טיפולים פיזיותרפיים ואימוני ספורט המיועדים למטרה החשובה הזו. במקרים מורכבים יחסית, או כאשר החיזוק אינו מצליח בדרכים הרגילות, ניתן לבצע ניתוח כירורגי.
מגוון בעיות אחרות
הקשיים שהוזכרו כאן הנוגעים למערכת הרבייה של האישה אינם היחידים שנכנסים לתמונה במקרה של גיל המעבר. בהרבה מאד תרחישים ניתן להוסיף אליהם גלי חום (במידה רבה התסמין הבולט ביותר של גיל המעבר), עלייה במשקל הגוף, כאבי ראש, נדודי שינה, עצבנות או הופעה של קמטים באזורים שונים.
גם המצב הנפשי של האישה טעון שיפור בחלק מהמקרים, עם השפעה שלילית של הבעיות הגופניות, תחושה של ירידה בביטחון העצמי עקב ה"פגיעה" בנשיות וכן הלאה. חשוב לטפל במכלול הבעיות בצורה מקיפה, ללא עיגול פינות, מה שיאפשר לתקופה זו של החיים להיות מהנה.
