דלקות בדרכי השתן נגרמות כתוצאה מחיידקים המתגברים על הגנות הגוף בדרכי השתן. הם עשויים להשפיע על הכליות, שלפוחית השתן והחצוצרות.
מערכת השתן אחראית להסרת הפסולת והמים העודפים מהגוף. היא מורכבת משלפוחית השתן, הכליות, והשופכה.
הכליות מסננות את הדם ומסירות את הפסולת ואת עודפי המים כדי ליצור שתן, שעובר לאורך השופכן ומאוחסן בשלפוחית השתן עד שהוא מוכן לעבור דרך השופכה.
דרכי השתן ניתנות לחלוקה כדרכי השתן העליונות ומערכת השתן התחתונה. דרכי השתן העליונות מורכבות מהכליות ומהשופכן, ודרכי השתן התחתונות מורכבות משלפוחית השתן ומהשופכה.
מהי דלקת בדרכי השתן?
זהו זיהום של כל חלק של מערכת השתן. רוב הזיהומים משפיעים על דרכי השתן התחתונות. דלקת בדרכי השתן נקראת במונחים שונים בהתאם למיקום בו היא מתרחשת.
שלפוחית השתן – דלקת שלפוחיתה שתן.
זיהום השופכה – דלקת המשפיעה על השופכה, אך נחשבת לנדירה ביותר.
זיהום כליות – pyelonephritis.
למעלה מחמישים אחוזים מכלל הנשים חוות לפחות דלקת אחת בדרכי השתן במהלך חייהן, ועשרים עד שלושים אחוזים מהנשים חוות דלקות חוזרות.
רוב הדלקות בדרכי השתן אינן רציניות, אך חלקן עלולות לגרום לבעיות חמורות, במיוחד עם זיהומים בדרכי השתן העליונות. זיהומי כליות חוזרים עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך, וחלק מהזיהומים החמורים בכליות עלולים לסכן את החיים, במיוחד אם החיידקים חודרים לזרם הדם.
דלקות בדרכי השתן בהריון
נשים הרות אינן נוטות לפתח דלקות בדרכי השתן יותר מנשים אחרות, אך אם הדלקת מתרחשת במהלך ההיריון, קיים סיכון שהיא תעבור לכליות, בשל השינויים האנטומיים המתרחשים בהריון, המשפיעים על דרכי השתן.
דלקת בדרכי השתן בהריון עלולה להיות מסוכנת לבריאות האם והעובר, ורוב הנשים ההרות נבדקות לאיתור נוכחות חיידקים בשתן, גם ללא תסמינים. אם הזיהום מאותר, הוא מטופל באנטיביוטיקה על מנת למנוע התפשטות. דלקות המתרחשות במהלך ההיריון עלולות אף להגביר את הסיכון למשקל לידה נמוך של התינוק, או מוות התינוק בטרם עת.
גורמים – הרוב המכריע של הדלקות נגרמות כתוצאה מחיידקים הנמצאים בדרך כלל במערכת העיכול. חיידקי כלמידיה ומיקרופלסמה עלולים לזהם את השופכה, אך לא את שלפוחית השתן. נשים בכל גיל עשויות לפתח דלקת בדרכי השתן, אך חלק מהנשים נמצאות בסיכון יותר מאחרות.
תסמיני דלקת בדרכי השתן
התסמינים תלויים בגיל האישה, והחלק בדרכי השתן שנפגע. תסמינים נפוצים כוללים:
- דחף חזק ותכוף להשתין.
- דם בשתן, גוון עכור או ריח חזק.
- כאב או תחושת צריבה במהלך השתנה.
- בחילות והקאות.
- כאבי שרירים וכאבי בטן.
אם לאישה יש זיהום בשלפוחית השתן, היא עשויה גם לחוות חום נמוך, לחץ והתכווצות בבטן ובגב התחתון.
אבחון ובדיקות
האבחון מתבצע לאחר שהרופא שואל על התסמינים ומבצע בדיקת דגימת שתן להערכת נוכחות תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וחיידקים.
אם לאישה יש דלקות חוזרות בדרכי השתן, הרופא עשוי לבקש בדיקות אבחון נוספות כדי לקבוע גורמים של בעיות אנטומיות או תפקודיות.
טיפול בדלקת בדרכי השתן
היות ורוב הדלקות נגרמות כתוצאה מחיידקים, הן מטופלות עם אנטיביוטיקה. סוג התרופות ואורך הטיפול תלוי בתסמינים ובהיסטוריה הרפואית של המטופלת.
הטיפול המלא צריך תמיד לסיים את הדלקת בדרכי השתן והרופא צרים לוודא שהזיהום נעלם לחלוטין, תוך הפחתת הסיכון להתנגדות אנטיביוטית. תסמיני הדלקת עשויים להיעלם לפני שהזיהום נעלם לחלוטין, לכן יש להמשיך את סבב האנטיביוטיקה במלואו.
שתיית שפע נוזלים להגברת תדירות ההשתנה מומלצת תמיד לנשים עם דלקות בדרכי השתן, שכן הנוזלים מסייעים לשטיפת החיידקים מחוץ לגוף. מגוון תרופות מרשם להקלת כאבים עשויות להיקבע על מנת להקל על הכאב. גם הנחת כרית חימום על הגב או הבטן יכולה לסייע.
