תביעה שהוגשה נגד בית החולים רמב"ם בחיפה הביאה לפסיקה מעניינת של בית המשפט. פסק הדין עסק באשפוז של אישה הרה אשר אובחנה כלוקה במחלת כוליטיזיס. המחלה מתאפיינת בהפרשות נוזלי המרה מהכבד ולכן מחייבת טיפול תרופתי. בבית החולים אליו הגיעה האישה ההרה הוחלט כי במקביל לטיפול יש לבצע ניטור עוברי שלוש פעמים ביום, זאת על מנת לבדוק כיצד משפיעות התרופות על העובר.
יחד עם זאת, יום לפני שחרורה מבית החולים הצביע הניטור על האטה ממושכת בדופק של העובר למשך 4 דקות. הצוות הרפואי התרשם מסרט הניטור כי מדובר על תקלה ולכן לא הציע את הטיפול המתאים. בנוסף, יום לאחר שחרורה הובהלה האישה אל בית החולים בטענה כי אינה מרגישה את העובר. באותו רגע בוצעה בדיקה נוספת בו נתגלה כי העובר ללא דופק וללא רוח חיים.
טענות הצדדים בפסק הדין
טענות הצדדים בפסק הדין של בית המשפט נסמכו על חוות דעת רפואיות. בני הזוג טענו כי הניטורים דרשו מעקב הדוק יותר מטעם הרופאים, בעוד הצוות הרפואי טען כי אומצו סטנדרטים מחמירים ולכן אין מקום לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית. בית החולים אף צירף לכתב ההגנה טענת מומחה הקובע כי הטיפול בתובעת היה סביר.
להרחבה בנושא רשלנות רפואית – https://www.carelessness.co.il/
פיצויים והחלטת בית המשפט
השופטת אשר ערכה את פסק הדין קיבלה את התביעה. על פי פסק הדין יכול היה הצוות הרפואי לצפות את הנזק שעלול להיגרם לעובר עקב הטיפול והשחרור הצפוי, אך הוא כאמור לא עשה זאת. עוד נקבע כי היה מקום לבצע בדיקת אולטרא סאונד לאחר הניטור הכושל. הצוות הרפואי לא עשה זאת ולאחר מדובר על פי פסק הדין בהתרשלות חמורה.
בכל הנוגע אל פיצויים, פסק הדין קבע כי בית החולים ישלם 900,000 ש"ח לתובעים ואף יישא בכל הוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין על סך 216,000 ש"ח. פסק דין זה מלמד על היחס של בתי המשפט למקרים של רשלנות רפואית ועל החשיבות של התייעצות עם עורך דין טרם הגשת תביעה.
