ביוץ הוא תהליך שמתרחש בכל הנקבות באורגניזמים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית). בנשים מתרחש ביוץ ספונטני: אחת ל-28 יום בממוצע, לאורך תקופת הפוריות, מתרחש הביוץ ללא תלות בגורם חיצוני. בנקבות של חתולים ויונקים אחרים, כמו גם חרקים ועופות מסוימים, מתרחש ביוץ מותנה: הגורם הישיר לביוץ, הוא אקט ההזדווגות. 
בזמן הביוץ ביצית אחת יוצאת מהשחלה ונודדת לכיוון החצוצרה. אם בחצוצרה תפגוש הביצית תא זרע, ישנו סיכוי להפריה ויצירת זיגוטה. חלון ההזדמנויות להפריית הביצית צר מאוד שכן הביצית ממשיכה לאחר מכן בתנועתה מהחצוצרה לכיוון הרחם. אם מדובר בביצית מופרית, היא תיצמד בחוזקה לקיר האנדומטריום של הרחם. לעומת זאת כשהיא לא מופרית, היא תיפלט עם דם ורקמות בווסת.
מה מתרחש בגוף במהלך הביוץ?
בביוץ מעורבים שלושה שלבים עוקבים להלן:
- שלב הזקיק – הורמון הנקרא FSH מופרש מההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) ומגרה את הזקיקים שבשחלה. אחד מהזקיקים הופך לזקיק שליט ותפקידו להזין את הביצית לפני הביוץ.
- שלב הביוץ – בין 48-24 שעות לפני הביוץ, מופרש הורמון נוסף מההיפופיזה, הנקרא LH. העלייה ברמת ההורמון מובילה לשחרור הביצית מהזקיק, לנדידתה לחצוצרה וממנה לרחם.
- שלב ההצהבה – הזקיק שממנו יצאה הביצה הופך ל"גופיף צהוב" לאחר הביוץ ומתחיל להפריש פרוגסטרון ואסטרוגן. ההורמונים הנ"ל תומכים ברירית הרחם על מנת שהביצית המופרית תוכל להיאחז בה. אם הביצית לא הופרתה, הגופיף הצהוב יחדל לתפקד באזור היום ה-26 של המחזור.
הקושי בניבוי מועד הביוץ
חלון הזמנים להפריה רלוונטי במיוחד עבור נשים המעוניינות להיכנס להיריון מצד אחד ולנשים המעוניינות להימנע מכניסה להיריון תוך שימוש בשיטות "הימים הבטוחים", מצד שני. זאת כיוון שתקופת הפוריות במהלך החודש מתחילה בין 5-4 לפני מועד הביוץ ומסתיימת בין יום ליומיים אחרי הביוץ. יתרה מכך, שיא הפוריות מתחיל יממה לפני הביוץ ומסתיים יממה אחרי הביוץ. לאור כל זה, ידיעת מועד הביוץ היא לא פחות מקריטית עבור נשים המעוניינות להרות או להימנע מהיריון.
הבעיה היא שהדימום מתרחש כשבועיים לאחר הביוץ, אך אורך המחזורים אינו אחיד ולפיכך ניתן לגלות מתי התרחש הביוץ רק בדיעבד. באופן כללי ניתן לראות כי משך המחזור יכול לנוע בין שלושה שבועות ל-39 ימים. לאור זאת הביוץ יכול להתרחש החל מהיום השביעי של המחזור במחזורים של 21 ימים ובאותה מידה גם ביום ה-25 במקרה של מחזור הנמשך 39 ימים. מדובר על טווח זמנים נרחב מאוד של כשבועיים תמימים. להרחבה בנושא: שיבושים בביוץ
שיטות לניבוי מועד הביוץ
להלן מספר שיטות שיכולות לסייע לנשים לחזות ולגלות את מועד הביוץ:
- חום השחר – מדי בוקר החל מתחילת המחזור, יש למדוד את חום הגוף, מיד לאחר ההתעוררות משנת הלילה, זאת כיוון שלאחר הביוץ, חום הגוף נוטה לעלות בכחצי מעלה, בהשפעת הפרוגסטרון. הבעיה בשיטה זו מתבטאת בכך שהיא מאפשרת לזהות את הביוץ בדיעבד בלבד. בנוסף עבור נשים רבות היא מהווה טרדה לא קטנה. היתרון שלה בא לידי ביטוי בכך שהיא מאפשרת לנשים עם מחזור לא סדיר, להבין מתי צפוי להתרחש הביוץ בחודשים הבאים.
- ערכות ביתיות לזיהוי ביוץ – ערכות ביתיות לזיהוי ביוץ נמכרות בכל רשתות הפארם ללא צורך במרשם רופא. השימוש בבדיקות לזיהוי ביוץ דומה לאופן השימוש בבדיקות היריון ביתיות: כאשר מתקרבים למועד המשוער של הביוץ, יש לאחוז במקלון ולהטיל עליו שתן סמוך ליקיצה. אם המקלון מזהה נוכחות של LH, ניתן להסיק כי הביוץ יתרחש תוך 48-16 שעות. מדובר בשיטה מצוינת ואמינה יחסית אם כי לא מדובר בבדיקה זולה במיוחד.
- מעקב זקיקים באמצעות אולטרסאונד – רופא הנשים יכול לעקוב אחרי ההתפתחות של הזקיק שבו מתפתחת הביצית באמצעות אולטרסאונד. הזקיק ילך ויגדל לאורך הזמן וכאשר הוא ייעלם, ניתן יהיה להסיק שהתרחש ביוץ.
- שיטות נוספות – לצד בדיקות אלה יש שורה ארוכה של בדיקות נוספות כשבין היתר מדובר בבדיקות הורמונליות (למעקב אחרי רמות הפרוגסטרון, אסטרדיול ו-LH לפני ואחרי הביוץ), בדיקות המבוססות על השינויים ברמת הצמיגיות של הריר המופרש מצוואר הרחם לאורך החודש ועוד.
